לוותר על הכעס

 

-         למה, מה, זה לא לגיטימי לכעוס?

-         לגיטימי.

-         למה אני צריכה להדחיק את כל סערת הרגשות הזאת?

-         את לא צריכה להדחיק סערת רגשות. 


 

-         בדיוק, אז אם אני סוערת אני מוציאה את זה ודי.

-         ומה קורה כשאת כועסת?

-         אני מדברת לא יפה לילדים שלי.

-         האם נעים לך לכעוס?

-         לא נעים. אני מרגישה אחרי זה עייפה, ממש מרוקנת מאנרגיה. אני מניחה גם שהילדים נפגעים.

-         על ההרגשה הזאת היית מוכנה לוותר?

-         ברור, אבל אי אפשר.

-         את בטוחה שאי אפשר?

-         כן, כשאני כועסת אני מרגישה מין נחשול כזה שעובר בגוף שלי, נראה לך שיש משהו אחר לעשות עם האנרגיה הזאת חוץ מאשר להוציא אותה החוצה?

-         ואם היה אפשר, היית רוצה לוותר?

-         אהם... אני לא בטוחה.

-         למה?

-         כי... אם לא אכעס מי יעזור לי לסדר את השולחן אחרי ארוחת הערב?

-         אז בעצם הכעס הוא כלי להשיג מטרה.

-         כן, ברור, לא הכלי היחד אבל כן. לא נראה לי שמישהו מבני המשפחה יעזור לי להכין ארוחת ערב אם אני לא אתרגז קצת קודם.

-         אז בעצם הכעס הוא הוא אמצעי. הוא לא המטרה עצמה.

-         אאאא..... נכון.

-         האם האמצעי הזה יעיל בעבורך?

-         כן בטח, כשאני מרימה את הקול מייד הוא שם את הנעלים שלו במקום.

-         האם הכלי הזה יוצר מתח בחיים שלך?

-         כן, האווירה פחות נחמדה בבית. לפעמים גם למרות שכעסתי אני עדיין מרגישה מרוגזת. אני לא תמיד נרגעת אחרי שאני כועסת. לפעמים זה יכול לקחת לי ממש המון זמן. בעיקר כשאני כועסת על בן הזוג שלי. אני מותשת מזה לפעמים.

-         את יודעת, יתכן שיש דרכים אחרות למלא את הצרכים שלך. היית רוצה לחפש?

-         מה, לוותר על הכעס?