יום שבת, 9 בנובמבר 2013

לבקש שוב ושוב



 
-          למה שאני אבקש את זה ממנו. מה הוא לא יודע בעצמו. אני לא רוצה לבקש אלף פעמים. הבית הזה הוא לא שלי. אני לא רוצה שהוא "יעזור" לי אני רוצה שהוא גם יקח אחריות.

-          ולכן את לא מסכימה לבקש ממנו?

-          כן. זה נראה לי מובן וברור. לא מוכנה. לא מוכנה לבקש אלף פעמים ולהתעצבן.

-          ביקשת פעם אלף פעמים?

-          את סתם קטנונית. את יודעת שזה ביטוי.

-          אני יודעת שזה ביטוי, אבל אני חושבת שמשהו בתוכך לא יודע שזה רק ביטוי. משהו בתוכך מתרתח על זה שאת מבקשת אלף פעמים והוא לא עושה.

-          אבל אני יודעת שזה ביטוי.

-          כן. אבל בתוכך, אפשר לקרוא לזה במוח הקדום, (אני לא לוקחת עכשיו אחריות ניורולוגית :)), בתוכך משהו לא מבחין בין המילים שאת אומרת ובין המציאות.... אז עכשיו תזכרי – כמה פעמים ביקשת ממנו?

-          לא בטוחה. נראה לי שפעם אחת. והוא לא עשה, ואז התפוצצתי.

-          מעניין שכל כך קשה לך לבקש שוב.

-          אני מתעצבנת שאני צריכה לבקש שוב דברים מובנים מאליהם.


-         אהה...  יכול להיות שיש מקרים שבהם לא כל כך קשה לך לבקש שוב, אפילו שזה מובן מאליו?

-          .... לא עולה לי כרגע משהו.

-          אז אני רוצה לשאול. כמה פעמים אמרת לבת שלך לא לאכול בידים?

-          אני אומרת לה את זה בכל ארוחה כמה וכמה פעמים.

-          ומה קורה אז?

-          היא ממשיכה לאכול בידים.

-          אז למה כאן את ממשיכה להגיד לה שוב ושוב? למה כאן את לא מתפוצצת? נראה לך שהיא כבר יודעת שאת לא רוצה שהיא תאכל בידיים?

-          אולי היא יודעת, וזה גם לא שאני לא מתעצבנת. אני ממש מתעצבנת, אבל אני באמת ממשיכה לבקש שוב ושוב. אבל איתו זה אחרת, העצבים שלי מלווים אותי כל היום. זה יכול להרוס לי יום שלם כזה דבר.

-          כן, זה יושב שם על משהו... בעיני זה מוזר. למה לפעמים אנחנו מוכנים לבקש שוב ושוב ולפעמים לא.

-          באמת אני לא יודעת.

-          נראה לי שזה דבר מעניין לחשוב עליו.

-          נכון.... טוב,  אחשוב על זה.....
 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה