בביקורי האחרון בשוק, מול דוכן הירקות
של רודה, אשר תמיד מקבל אותנו בפנים מאירות, עמדתי מאוכזבת מול ארגז המלפפונים.
"מה, זה המלפפונים שיש?"
"מה, זה המלפפונים שיש?"
"אין לך מלפפונים בגינה?" שאל אותי
חבר שלו שבא לעזור במכירות. "אני, למה לי ללכת שוק, אני מגדל לי כל מה שאני
צריך בגינה שלי, כרפס יש לי וסלק וגזר וחסה, כל מה שאני צריך. אני לא צריך לקנות
בשוק".
"איפה אתה מצליח לעשות כזאת גינה?"
"אה, אני גר כאן, בקרית שמונה, יש לי גינה כזאת קטנה...."
פעם כשסבא שלי הזמין אותי לראות איך הוא
מגדל ירקות, חשבתי שאני אהיה חופשיה מהשעבוד הזה. לגדל ירקות? אני אקנה את הירקות שלי בכסף.
היום אני משועבדת לכימיקלים, ריסוסים
וזיהום בשם החרות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה