בכל פעם שאנחנו מבקשים בשם רעיון אנחנו
לא עומדים מאחורי הבקשה שלנו. אנחנו מסתתרים. אי אפשר לפגוש אותנו. זה לא אנחנו
מבקשים, זה רעיון שכופה - "ככה
צריך".
ויותר מזה – כשאנחנו מבקשים בשם רעיון
אנחנו מסתירים מעצמנו את מי שעומד מולנו. הוא מפסיק להיות אדם והופך להיות כלי
לשרות הרעיון שלנו.
וביננו – מי רוצה להיות בזוגיות עם
"רעיון", או בן של "אידאולוגיה", או עובדת של "ככה זה
היה תמיד"?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה