למה תקשורת - מסגרות חינוכיות

קצה הקרחון

התקשורת בין בני האדם משולה לקצה הגלוי של קרחון. היא עולה וצומחת מתוך מעמקי הנפש, מתוך הרגלי העבר, מתוך החוויות שחווה האדם לאורך חייו ומתוך אמונות הבסיס עליו מושתתת תפישת עולמו.

כשאדם פונה לזולתו - אופן הפניה, טון הדיבור, מבחר המילים, הגישה והנושא שעליו ידבר, מושפעים מכל אותם מרכיבי עומק שבמרבית הזמן הם אינם מודעים.

למשל: אדם שהחוויה הבסיסית שלו בחיים היא שהוא "לא בסדר" מכל מיני סיבות הנעוצות בעבר, ירבה להגיב בהתגוננות בכל פעם שפונים אליו. או מי שאינו מרגיש בטוח ביכולותיו או במקומו במשפחה או בקרב עמיתיו ללימודים או לעבודה, ירבה להגיב בתוקפנות כלפי כל פניה אליו, בין אם היא מהווה סכנה כלשהי לגביו ובין אם לא.

אם התקשורת בין האנשים היא אכן הביטוי לכל מה שמתחולל בנפש, הרי שאם "נתקן" את הנפש התקשורת תוכל להשתנות, ולקרב בין בני האדם במקום להרחיק ביניהם. אבל אפשר גם להיפך – שינוי הרגלי התקשורת ולימוד של תקשורת משחררת ישפיע על אותם מרכיבי עומק של הנפש וייצר שינוי גם שם.

תקשורת משחררת תהיה אם כך אינטראקציה מילולית ולא מילולית בין אנשים, שתייצר מרחב בטוח ללוקחים בה חלק ותשחרר גם את הדובר וגם את המאזין מתוקפנות, התגוננות, המנעות, האשמות, אשמה ופחד.

שני יתרונות עיקריים לעיסוק בתקשורת במקום לטיפול העומק הנפשי:

1. למידה של תקשורת מיטיבה, יכולה להעשות בקבוצות גדולות. באופן הזה ריפוי זה של פצעי הנפש והטבה של איכות החיים לא צריך להיות נחלתם של בעלי היכולת להקצות לכך משאבים, אלא יכול להיות נגיש לכולם.
2. יתרון נוסף הוא אופן ההשפעה של התקשורת על הסביבה. התקשורת בין בני האדם אינה משפיעה רק על הדובר והנמען של דבריו, אלא על הסביבה כולה. כך, שינוי שנעשה אצל אדם אחד בנקודה מסויימת יכול להשפיע ולקדם את השינוי והלמידה במעגלים הולכים ומתרחבים.

חשיבות התקשורת במסגרות חינוכיות

לשפה בה מדבר המחנך יש השפעה על האווירה במקום ועל התנהגות הילדים.
כשהמחנך מדבר בשפה של מאבק, כשהוא מתקיף, מתגונן, מאשים, נמנע מתקשורת - נוצר פחד. כשהפחד מהווה את הבסיס לתקשורת בין המחנך לילדים הגישה שלו ושל הילדים תהיה השרדותית. גם המחנך וגם הילדים ירגישו שהם צריכים להגן על מקומם בתוך הקבוצה ולשמור על האינטרסים שלהם, ומתוך כך יסגלו לעצמם התנהגותית תחרותית.  
כשהמחנך מדבר בשפה של חמלה הילדים יכולים להרגיש בטוחים, האמון שלהם בעצמם ובמחנך יגבר והם לא יצטרכו לסגל לעצמם גישה השרדותית של מאבק. אז יתרחב שיתוף הפעולה בין הילדים ובין המחנכים ובינם לבין עצמם.

בטחון

גורם עיקרי ליצרת תחושת ביטחון בקרב אנשים בכלל וכמובן גם בקרב ילדים הוא ההתיחסות לרגשותיהם ולצרכים שלהם. כשפוגשים את הרגשות של ילד/אדם ללא שיפוט וביקורת, ללא פחד וללא נסיון להדחיקם מפאת הפחד של המאזין, ירגיש הילד שיש מי שרואה אותו, מי שנמצא שם בשבילו. התחושה הזו תייצר בעבורו מרחב בטוח בו הוא יוכל להיות רגוע ופנוי לקשב, משחק, יצירה ושיתוף פעולה.

כולנו גדלנו במציאות שבה חלק ניכר מהרגשות שלנו הוכחשו. המבוגרים בסביבתינו – הורים ומחנכים לא יכלו להכיל את עוצמת הרגשות שלנו, ובדרכים שונות גרמו לנו להבין שאסור לנו לבטא אותם ואף יותר מכך – אסור לנו להרגיש אותם. את אותה התעלמות המחנכים וההורים יעבירו לילדים באם לא יבחרו במהלך מודע לשינוי ההרגלים הללו. ההתעלמות מהרגשות וחוסר ההבנה של נחיצותם והתפקיד החשוב שהם ממלאים בחיינו מייצרים פחד וחוסר ביטחון.

למידת תקשורת משחררת מייצרת כלים להכרה, זהוי והכלה של רגשות, והבנה של הצרכים שעומדים בבסיס הרגשות הללו. דיבור בשפה של רגשות וצרכים יהווה מרחב בו יוכלו המחנכים והילדים להכיר מחדש ברגשותיהם ויעשיר את אוצר המילים שלהם ואת יכולתם להבחין ברגשותיהם ולהבין על אילו צרכים הם מרמזים.

קונפליקטים

קורה שמחנכים עומדים חסרי אונים מול קונפליקטים שנוצרים בינם לבין הילדים או בין הילדים לבין עצמם. לעיתים קרובות, חוסר האונים וחוסר ההבנה של המחנך את שורשי הקונפליקט גורמים לו לנסות ככל יכולתו להפסיק את המאבק גם במחיר של תגובה קיצונית מצידו. צועקים על הילדים כדי שיהיו בשקט, משתמשים בכוח כדי להפסיק ילד שמשתמש בכוח כלפי ילד אחר וכו'. בדרך זו מעביר המחנך מסר מבלבל. הוא מתנהג בצורה מסויימת ובו בזמן מגנה את התנהגות הזאת.

תקשורת בהירה וענינית לגבי הקונפליקט עשויה לתת כלים להתמודדות עם המאבק תוך מתן כבוד והכרה למאבק כדרך לגיטימית של הילד להביע את צרכיו ורצונותיו, מבלי לוותר על שמירה על כללי ההתנהגות הנהוגים במסגרת החינוכית.

בקיצור -

• תקשורת בין אנשים מבטאת את הלך הנפש שלהם ומייצרת אותו בו זמנית.
• למידה של תקשורת משחררת משפיעה על התבניות הנפשיות הלא מודעות.
• תקשורת משוחררת משפיעה על כל הסביבה.
• הדרך בה המחנך מדבר משפיעה על האווירה בכל מסגרת חינוכית.
• הדרך בה המחנך מתקשר עם החניכים יכולה לייצר עבורם מרחב בטוח.
• תקשורת משחררת היא דרך יעילה להתמודד עם קונפליקטים.